אורחות חיים להרא"ש · פרק 2

כז. לְהַרְחִיק גַּאֲוָה וָכַעַס, וּגְעַר בְּיֵצֶר הָרָע הַמַּשִּׂיאֲךָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבְּךָ. וְאַל יֵשְׂט, כִּי דְרָכָיו [נ''א ואל תשט אל דרכיו כי דרכיך] זַךְ וְיָשָּׁר:

כח. מִדְּבַר שֶּׁקֶר תִּרְחָק. וְאַל תּוֹצִיא שֵּׁם שָּׁמַיִם לְבַטָּלָה וְלֹא בְּמָקוֹם מְטֻנָּף:

כט. הָסֵר מִמְּךָ [נ''א משענת הקנה הרצוץ] מִשְּׁעֶנֶת בְּנֵי אָדָם, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם בּוֹרְאֶךָ. וְאַל תָּשִׂים זָהָב כִּסְלֶךָ, כִּי זֹאת תְּחִלַּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּפַזֵּר מָמוֹנְךָ כַּאֲשֶּׁר הוּא רְצוֹנוֹ. כִּי בְּיָדוֹ לְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹנְךָ וְלָתֵת טֶרֶף בְּנֵי בֵּיתֶךָ:

ל. דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ. וּדְבָרֶיךָ בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק תִּשְּׁקֹל, וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לְךָ. וְיֵקַל בְּעֵינְיִךָ הוֹצָאַת מָמוֹנְךָ מֵהוֹצָאַת דְּבָרֶיךָ. וּפִיךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָּבָר רָע עַד אֲשֶּׁר תִּשְּׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנֵי שִׂכְלֶךָ:

לא. וִידּוּי עַל עֲוֹנוֹתֶיךָ עֶרֶב וָבֹקֶר אַל יֶחְסַר. וְזִכְרוֹן צִיּוֹן וִירוּשָּׁלַיִם בְּשִּׁבְרוֹן לֵב וּבִדְאָגָה וּבַאֲנָחָה וּבְדִמְעָה:

לב. זְכֹר יוֹם הַמָּוֶת תָּמִיד. וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ הָכֵן. וְשִׂים בֵּין עֵינֶיךָ שְּׁנֵי אֵלֶּה תָּמִיד. וְיִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְךָ לְיוֹם הַפֵּירוּד, וּמִטָּתְךָ בְּדִמְעָה תַּמְסֶה. וִיבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ מִדֵּי זָכְרְךָ חֶרְדַּת רַבָּן יוֹחָנָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:

לג. חָבֵר טוֹב הֱיֵה לְיִרְאֵי ה'. הִתְחַבֵּר בְּחֶבְרָתָם. וּמֵחֶבְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן הַרְחֵק, וֶאֱהוֹב הַמּוֹכִיחִים:

לד. טוֹב וְיָשָּׁר לְךָ לְהַמְעִיט בְּעֵינֶיךָ פְּעֻלּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַגְדֵּל פְּשָּׁעֶיךָ. [נ''א ולהגדיל בעיניך פשעיך] וּלְהַרְבּוֹת חַסְדֵי בּוֹרַאֲךָ, וְיוֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, וְנוֹתֵן אָכְלְךָ בְּעִתּוֹ. וְלֹא תִּהְיֶה מְשַּׁמֵּשּׁ עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס בַּעֲשׂוֹתְךָ מִצְוֹתָיו:

לה. יוֹמָם וָלַיְלָה זִכְרוֹ מִפִּיךָ אַל יָמוּשּׁ. בְּשָּׁכְבְּךָ תִּשְׁגֶּה בְּאַהֲבָתוֹ, וּבְקוּמֶךָ וּבְהִלּוּכֶךָ תִּמְצָאֶנּוּ, וַהֲקִיצוֹתָ בּוֹ תְּשַּׁעֲשָּׁע, וְהוּא יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתֶיךָ:

לו. כַּוֵּן בִּתְפִלָּתְךָ, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדַת הַלֵּב. וְאִם בִּנְךָ יְדַבֵּר לְךָ וְלֹא מִלִּבּוֹ, הֲלֹא יִחַר לְךָ, וּמַה תַּעֲשֶׂה טִפָּה סְרוּחָה לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶּׁל עוֹלָם. וְלֹא תִּהְיֶה כְּעֶבֶד שֶּׁמָּסְרוּ לוֹ מְלָאכָה נִכְבֶּדֶת לְטוֹבָתוֹ, וְחִבְּלָהּ. וְאֵיךְ יַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּמַה טּוֹב לְבַקִּשּׁ סְלִיחָה, עַל אָמְרְךָ סְלַח לָנוּ, בְּלֹא כַּוָּנָה. וְאִם אִי אֶפְשָּׁר בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, בְּרָכָה רִאשּׁוֹנָה שֶּׁל שְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה, וּפָסוּק רִאשּׁוֹן שֶּׁל קְרִיאַת שְּׁמַע אַל יֶחְסַר. כִּי לֹא יָצָא חוֹבַת הַתְּפִלָּה מִי שֶּׁלֹּא כִּוֵּן בָּהֶם:

לז. לְמֹד פָּרָשִּׁיּוֹתֶיךָ עִם הַצִבּוּר, שְּׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וּפֵרוּשּׁ רַשִּׁ''י ז''ל, וּתְדַקְדֵּק בּוֹ כַּאֲשֶּׁר תּוּכַל, וְכֵן יִהְיֶה לְךָ בַּגְּמָרָא, כִּי הָעוֹסֵק בַּגְּמָרָא מִדָּה טוֹבָה, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ שָׂכָר. וְאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה, וּתְנַן תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם: