קריאה במקור

מבחר הפנינים · פרק 15

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אמר החכם לא ישלמו ענייני האדם. עד שתפרד נפשה מחשקה ומתאותה:

ואמר טעם השכל היא הכרת הדברים ותאותם והבדלתם: ואל תאמין בעצמך שאתה חכם עד שתמשול בתאותך:

ואמר מי שנמשך אחר שכלו יישרהו ויורהו ומי שנוטה אחר תאותו. תתעהו ותאבדו:

ואשרי מי שהניח התאוה. (יהיו. לו עד של נמצא ולא נראה). כי לא הניח אדם לכבוד הבורא ונתחרט:

ואמר אין מגיעין אל מה שיש אצל הבורא. אלא בעבודה:

ואמר מי שירא אלהים תטיב אחריתו [מראשיתו]:

ואמר מי שידע שהאלהים רואהו ושומע זה ימנענו מן המעשים הרעים. הוא הירא את דבריו והמשיב נפשו מן התאוה:

ואמר מי שנטה אחר התאוה. יעקבוה הרעות:

ואמר הנצל מנפשך. ותנצל נפשך מדעתך:

ואמר התהפכות דברי האדם מורה נטות תאותו בו:

ואמר כבר טבע באולתו מי שגברה תאותו על שכלו:

ואמר מי שאינו מושל בנפשו להשיבה מן תאותה אינו בטוח מן רע אחריתה ואינו יכול למשל באחרים:

ואמר כשיעלה על לבך דבר. ולא תמצא עם מי שתועץ שתבטח בו ובעצתו. סור מן הקרב אל תאותך כי התאוה אויבת השכל:

ואמר לולי שלשה היו נתקנים ענייני בני אדם. זקן שאינו נשמע ותאוה שאינת נמנעת. וגאות האדם בנפשו:

ואמר אבדת השכל. בין היצר והתאוה:

ואמר אין העצה עם הקלות. ולא החכמה עם המחלוקת. ולא המנוחה עם התוחלת:

ואמר מי ששמע אל תאותו הפסיד. ומי שהמרה אותו גבר:

ואמר אם לא תמרה את פיה. תביאך אל ממה שיש [בו] חסרונך וגרעונך:

ואמר מי ששמע אל תאותו כפר ביוצרו. וגדל יגונו ורבה חרטתו. ונכפל ענשו:

ואמר החכם התאוה. שותפות העורון:

ואמר העצה ישנה. והתאוה ערה. ועל כן מנצחת התאוה את העצה:

ושאלו לאחד מהחכמים איזה מלחמה יותר טובה? אמר מלחמת התאוה:

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: Mivchar Hapeninim, London 1859
רישיון המהדורה: Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה: https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001866572/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: db47fe75775fc71433d896b035fb3984ed1479034f62bc452d9be2666780e11c