אמר החכם המחילה לנבל. כפי שהגון לנדיב:
קריאה במקור
מבחר הפנינים · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואמר מחל על שהרע לך. ותן למי שמנע ממך:
ואמר ההודאה בעון הטענה כבקשת המחילה:
ואמר הודה בעונך ובקש מחילה כי כפירת העון שתי העונות:
ואמר מחל חטא אוהבך. ואל תתגלה לשנאך:
ואמר אם תקום תדאג. ואם תמחול תעלוץ:
ואמר כי מלך צוה להרוג עדת אסירים. אמר אחד מהם אדוני מלך אם אנחנו הרענו לחטא. הלא אתה תטיב [שאת] כשתאמר הרפו לאלה הנבלים. ולא היה אדם בהם שהטיב לדבר כזה. ונמנע המלך ולא הרגם:
ואמר כי מלך אחד צוה להרוג חכם אחד. אמר לו אחד מיועציו אתה יכול לעשות מה שלא עשית יותר מהשיב מה שעוית. ונמנע ולא הרגום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mivchar Hapeninim, London 1859
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001866572/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: db47fe75775fc71433d896b035fb3984ed1479034f62bc452d9be2666780e11c