1ירא ה', והיא ראשון וראשית / לכל חכמה, ויש לה סוף ותכלה,
בראשיתה מנוחת הגוייה, / ובה תשכח יגונה ועמלה,
וגם באחריתה נמצאת לנפש / אנוש שלום ושום טוב ותהילה.
2ירא האל, ולא תירא בני איש / ואם עלו בכסא המלוכה,
הכי יראת אל תהיה לך / למעוז אם תהיה שפל ודכא,
ובה תבטח, ואין מי יחרידך, / והיא מידה לכל מידות נסוכה.
3ירא האל יראוך אנשים, / ואם הם ממך עזים וקשים,
וכי תעוז ביראת אל למולם, / בפחדם יחרד לבם כנשים,
וכי בטחה ושקט שאננות / להוציא רגלך מפח יוקשים.
4ירא מאהבה האל והיתם, / ויראתך אזיי תהיה שלימה,
וזה ייאות, למען כי יצרך / מאפס, ומאין כל מאומה
הביאך לעמוד תמיד לפניו, / וריקם אותך צורה נעימה.
5ירא ופחד בתוכן מעשיך, / וכולם יהיו אוליי ושמא,
ואל תבטח בעשרך ותעוז, / ועין לך ואיך תהיה כסומא,
ומי ידע הכיום מחרתו, / ואם לא יהיה נמשל ונדמה.
6ירא האל, ושיתהו לנגדך / במעשיך, ולא תחטא לעולם,
וזיכר שם כבודו יהיה על / שפתיך בכל דבר ותשלם,
ואל נא תעצים עין כעור / וגם אל תחסום פיך ותאלם.
7ירא האל, והיה חרד לקיים / אשר צווה בתורתו וחוקיו,
וכי תחטא, תשוב שגג כזדון / להנחם וחסד רחמיו קו,
והוא יחשוב לך זדון כשגג, / וכי תשוב לדבקה עם דביקיו.