ירא האל, והתאמץ לעובדו, / למען כי יצרך לכבודו,
והקל על כבודו את כבודך, / והשפל בעיניך לנגדו,
ודע, כי המכבד את אדוניו / יהי נכבד, וישא הוד כנגדו.
והקל על כבודו את כבודך, / והשפל בעיניך לנגדו,
ודע, כי המכבד את אדוניו / יהי נכבד, וישא הוד כנגדו.
קריאה במקור
יסוד היראה · שער הכבוד והשררה
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברח מהשררה אך ברודפה / להשיגך, ונוס כי תרדפך,
למען כי מרוצתה נקלה / בנוסה עד אשר תתקפך,
ואם תרדוף ותרוץ אחריה / בנוסה עם עקיבה תהרפך.
למען כי מרוצתה נקלה / בנוסה עד אשר תתקפך,
ואם תרדוף ותרוץ אחריה / בנוסה עם עקיבה תהרפך.
היה נכבד במעשים הנעימים, / ולמה תהיה נכבד ברום לב,
ודע, כי רום לבבות הוא קלונם, / ובו ישו לאולת ככלב,
וישיתהו שפל רוח לראש עם, / ואם נבזה הוא בעיניו עלב,
ודע, כי רום לבבות הוא קלונם, / ובו ישו לאולת ככלב,
וישיתהו שפל רוח לראש עם, / ואם נבזה הוא בעיניו עלב,
אשר יגאה בחכמתו, וישמח / לשם כבוד כשמות הגדולים,
ומגודל לבבו יעלה רום / ויתעופף ויטוס על זבולים,
פרעהו, ואל תתאו לשכלו / וחכמתו, והיא חכמת אוילים.
ומגודל לבבו יעלה רום / ויתעופף ויטוס על זבולים,
פרעהו, ואל תתאו לשכלו / וחכמתו, והיא חכמת אוילים.
הירום לבך על השרה / והכבוד אשר יעלו לחלקך,
ודימית עלי גודל לבבך / אשר כל מצאה ידך ברחקך,
ידעה, כי לפי רום מעלתך / תהי סבת נפילה להזיקך.
ודימית עלי גודל לבבך / אשר כל מצאה ידך ברחקך,
ידעה, כי לפי רום מעלתך / תהי סבת נפילה להזיקך.
שלשה הם מכובדים באדם, / ובשנים יהו שפתי חלקות,
במו נכבד לעושר או שררה / וממשלת בידים חזקות,
הלא יפנה כבודו עם פנותם, / ואחרי כן יהי אליו לפוקות.
במו נכבד לעושר או שררה / וממשלת בידים חזקות,
הלא יפנה כבודו עם פנותם, / ואחרי כן יהי אליו לפוקות.
ירש כבוד שלישי מן האלהים / לך יתן, והוא כבוד אמיתי,
קניתו בעבודת אל ונפש / שפלה, כי תנהלנה לאיטי,
ויום יגבה לבבך בו, וחלף / והלך לו כאיש הלך ועיתי.
קניתו בעבודת אל ונפש / שפלה, כי תנהלנה לאיטי,
ויום יגבה לבבך בו, וחלף / והלך לו כאיש הלך ועיתי.
ירש [כבוד] ילדתו צניעות, / וממך לא יהי נפרד בתומו,
וכי תאיץ להראות בית נכאתו, / בעיני האנוש יכלה ביומו,
כיין טוב בשוקעו על שמריו, / ויום הורק ופג רוחו וטעמו.
וכי תאיץ להראות בית נכאתו, / בעיני האנוש יכלה ביומו,
כיין טוב בשוקעו על שמריו, / ויום הורק ופג רוחו וטעמו.
ירא האל, וכבד יולדיך, / ובכבודם תהי נכבד לעולם,
ובין וזכור יגיעם יגעו בך, / ומתי תעמול בם בעמלם,
ובעל הגמול יגמול לך / כאשר תגמול לגומליך גמולם.
ובין וזכור יגיעם יגעו בך, / ומתי תעמול בם בעמלם,
ובעל הגמול יגמול לך / כאשר תגמול לגומליך גמולם.
התשכח את שדי מניקתך אם / כבר זקנה, ותלעג אב בשיבה,
ומי ידע התירש את זהבם, / ואולי יירשו אותך בסיבה,
ויום זקנה תבואך, הלא את / גמולך למצאה בזה ובבא.
ומי ידע התירש את זהבם, / ואולי יירשו אותך בסיבה,
ויום זקנה תבואך, הלא את / גמולך למצאה בזה ובבא.
היה נכבד לכבד כל בני איש, / ומהם תהיה יקר ונכבד,
וכי תקל בעיניך תהי רם / בעיניהם, וזבד טוב תזובד,
לפני מלכך הקל כבודך, / ואליו תהיה נכנע ונעבד.
וכי תקל בעיניך תהי רם / בעיניהם, וזבד טוב תזובד,
לפני מלכך הקל כבודך, / ואליו תהיה נכנע ונעבד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yesod hayirah, London 1919
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002034753
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 48f93d1f37342e645f765be8db9e99908189dfdeebbf3f1f69534cb5995db671