שני לוחות הברית · עשרת הדברות · מסכת מגילה · דרך חיים

בפורים יקיים המצוה בשמחה וטוב לבב דהיינו מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות וכשיהיה טוב לב במשתה אז יתעורר לשמחת דביקות הש"י ועל זה אמרו רז"ל (ערובין סה, א) כל המתפתה ביינו יש בו דעת קונו ויחשוב כי זה היום של פורים הוא גמר קבלת התורה וכמ"ש רז"ל במסכת שבת פר"ע דף פ"ה ויתייצבו בתחתית ההר וכו' עד אמר רבא אעפ"כ הדר קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר. וע"ז בא הרמז והדת נתנה בשושן הבירה ר"ל דת של תורה. ע"כ ראוי לשמוח בשמחת התורה בענין צדקה במסכת שבת פרק שואל (קנא, ב) תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עשה מה שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך. פירש רש"י, עד שאתה מוצא למי לעשות ומצוי לך ממון ועודך בידך עודך ברשותך קודם שתמות, עד כאן לשונו. וקשה לכאורה כי בודאי יעשה קודם שימות וכי יכול לעשות לאחר מיתה אלא הכוונה שיעשה צדקה בעודו בריא ולא כאותן שאין עושים רק בחליים בהגיעם לשערי המות ועל זה רמז הפסוק (הושע יד, ה) אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו ר"ל אימתי אני עוה בנדבות הנדיב כשעושה בשעה ששב אפי ממנו כלומר לא בעת צרה לו רק כשהוא בתוקפו אבל כשעושה בעת רעתו אז אין הנדבה אהובה. וזה לשון רבינו תם בספר הישר בשער השלישי דף ז', וזה לך האות כי עבודת האל יתברך תכלית עד והנלוים אליהם ע"ה, עד כאן:

הא לך דברי מוסר לצדקה שכתב אחי הגדול החסיד מהרר"י סג"ל ז"ל, יש רעה חולה ראיתי תחת השמש וכו' עד ולעשות צדקה עם העניים, עד כאן לשונו:

בפרק דבתרא (י, א), תניא רבי יהודה אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות: