והנה בענין הגלות מבואר בזוהר בכל צרתם לא צר, לא באלף כתיב, בוא"ו קרינן. בוא"ו רמז לתפארת ישראל אשר הושלך משמים ארץ וצרתם מגעת עד האלף וזהו סוד הוא עשנו ולא אנחנו כתיב באל"ף וקרי בוא"ו וזהו נחלת יעקב בלי מצרים עד למעלה בעת הגאולה וזהו ויודו שמים פלאך ה' שמים תפארת אף אמונתך מלכות שישתמשו בכתר אחד ד"ו פרצופין ור"ל אמונתך שהיא עתה באף כי סביב רשעים יתהלכון תחזור בקהל. קדושים ומאחר שהמזמור זה רומז אל הכתר שהוא אב לאצילות ובו נכללים נרמזים כולם בזה המזמור וזה שכתוב אל נערץ בסוד קדושים רבה. וסוד הקדושים הם חכמה ובינה. ונורא על כל סביביו הוא הבנין מהחסד יסובב בסוד השמיטות ונפרטם אח"כ. לך שמים אף לך ארץ סוד דו פרצופין. צפון וימין זרוע עם גבורה צדק ומשפט חסד ואמת כולם רמזים להזרועות ונצחי' מצאתי דוד עבדי הוא מלכות בית דוד:
קריאה במקור
שני לוחות הברית · עשרת הדברות · מסכת תמיד · נר מצוה
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סימן צ"ח מזמור שירו לה' שיר חדש וגו'. (בזה המזמור רמזים לספירת ת"ת) עד במישרים. שיר חדש נאמר בלשון זכר כי התפארת הוא הזכר ובעת הגאולה לא תוסף קום בתולת ישראל שהיא הנקיבה לגמלם רק עתה אקום יאמר ה' השם הגדול בכבודו כמבואר בזוהר. כי נפלאות עשה יהיה המשך השפעה מהפלא העליון בסוד הדעת אל התפארת הושיעה לו ימינו כי כבר נודע שהת"ת מטה כלפי חסד שהוא ימין, והוא בין הימין וזרוע קדשו, והוא זוכר חסדו, ואמונתו היא מלכות שמים וזהו הריעו לה' כל הארץ יחוד תפארת ומלכות בסוד היסוד הנקרא כל:
סימן ק"ז הודו לה' כי טוב וגו' (בזה המזמור רמזים לספירת יסוד) עד חסדי ה'. יאמרו גאולי ה' כבר נודע כי יסוד נקרא גואל כמ"ש (רות ג, יג) אם יגאלך טוב. וכתיב אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג, י) וזהו סוד סמיכת גאולה יסוד לתפלה מלכות. וזה"ש אשר גאלם מיד צר אשר אז היה לא צר באלף כתיב וקרי בוא"ו. ויסוד הוא משך הוא"ו. ועתה גאלם מיד צר ונזכר ד' פעמים בזה המזמור יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. בחינת ענפי היסוד נקראים בנים לבחינת ענפי הת"ת כי יוסף בן יעקב ויוסף הוא הצדיק ובתפארת נאמר כתפארת אדם לשבת בית. וענין נפלאותיו כבר פירשתי' במזמורים הקודמים והזכיר ד' פעמים הגאולה מד' גליות. ואז בעת הגאולה יתהפכו כל העמים אל שפה אחת ויאתיו כולם לעבדו ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל משלה ועל זה יאמר מזמור:
סימן צ"ו שירו לה' שיר חדש שירו לה' כל הארץ עד ישפוט תבל בצדק ועמים באמונת"ו והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
איזה עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפלה (תענית ב, א). דע כי אנשי כנסת הגדולה תקנו התפלה הקבועה לכל ישראל בשוה ותקנו סדר הברכות לכולם בשוה. אמנם כל יחיד ויחיד מחויב להתפלל להש"י איזה צורך הצריך לו ואל יבטח על חריצותו ושכלו כי במה נחשב ועצת ה' היא תקום ועל כל עסק וענין יתפלל להש"י מכל מה שהפה יכול לדבר ואחר התפלה יעסוק בעסק זה וישים בטחונו בהש"י שהוא יעזור ויושיע לו. מצינו כמה תפלות בדברי רז"ל בפ"ק דברכות דף ח' (א) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רבי נתן אומר לעת מצוא זו תורה שנאמר כי מוצאי מצא חיים וגו' רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצוא זו מיתה שנאמר למות תוצאות תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר ולמות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרה, ניחא שבכלן נשיקה. אסכרא דמיא כחיזרא אגבבא דעמרא דלאחורי נשרא איכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא. ר' יוחנן אמר לעת מצוא זו קבורה אמר רבי חנינא מאי קרא השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי איניש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא, עד כאן:
ומצינו בפרק היה קורא תפלות מיוחדות לתנאים ואמוראים, (באור אלו יהי רצון על פי הסוד תמצא בעזרת השם חלק העבודה פ"ח גם בפרק ז')עיין במקור מיקומו:
יהי רצון וכו' שתצילני מעזי פנים כו', היא תפלת רבינו הקדוש בתר צלותיה, כדאיתא בפרק היה קורא (ברכות טז, ב), ויש שם עוד כמה יהי רצון שהתפללו תנאים ואמוראים, על כן מן הראוי לאומרם:
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות, ותרבה גבולינו בתלמידים, ותצליח סופינו אחרית ותקוה, ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא ייחול לבבנו ליראה את שמך, ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה, [וזו תפלת ר' אלעזר]:
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתציץ בבושתינו ותביט ברעותינו, ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך ותתעטף בחסידותיך ותתאזר בחנינותיך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך, [וזו היא תפלת ר' יוחנן]. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מעונותינו, [וזו היא תפלת ר' זירא]. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתהא תורתך אומנותינו, ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו. (וזו היא תפלת ר' חייא):
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה, (וזו היא תפלתו של רב):
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, ובין התלמידים העוסקים בתורתך, בין עוסקים לשמה בין עוסקים שלא לשמה, וכל העוסקין שלא לשמה יהי רצון שיהיו עוסקין לשמה, (וזו היא תפלת של רב ספרא):
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשיכה, ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו, לעולם יהא אדם ירא שמים וכו', (וזו היא תפלת ר' אלכסנדרי ואיכא דאמרי רב המנונא):
ואם תאוה נפשך לומר תחינות ובקשות, הלא תמצאם מפוזרים במחזורים וסידורים ובהרבה ספרים, ואני לא העתקתי לעיל רק הנזכרים בגמרא במה שהיו רגילים התנאים ואמוראים, שבודאי שדבריהם ברוח הקודש נאמרים ויש כמה סודות בדבריהם:
אמנם כגון דא צריך אני לאודעי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסים של אחד מהמדקדקים הדבקים בה', וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו, והכל יפה בעתו, ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל ענייניו. וזה לשונו: כתוב בזוהר, המוסר את עצמו למיתה בעבור קדושת השם, ועושה במחשבתו הסכמה חזקה בעת קבלת עול מלכות שמים ואהבת וגו' בכל נפשך אפילו נוטל נפשך, נחשב כאילו היה הדבר בפועל ונחשב כעקידת יצחק, ובתנאי זה כשיהיה צדיק בכל דרכיו, כי בקרבן מום בו לא ירצה. וראוי לאדם לבקש רחמים ולהתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיהיה עמו ויעזרהו לקדש שמו ברבים בעת אשר יבא. וילך בדרכי עשרה הרוגי מלכות הקדושים ויתר קדושים מישראל לאלפים ולרבבות, ובפרט בתענית צדיקים יתפלל. וזה נוסחו לאחר ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים:
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים מקדושי ישראל הקדישו וקדשו ויקדישו שמך, לסבול סקילה שריפה הרג וחנק וכל עינויים קשים ומרים בעבור קדושת שמך ובעבור הצלת אומה ישראל. אנא האל הקדוש, באם יהיה רצונך להביא אלי נסיון, קדשני וטהרני ותן במחשבתי ובפי לקדש את שמך ברבים, כמו שעשו הקדושים עשרה הרוגי מלכות ואלפים ורבבות מקדושי ישראל. כי אתה ה' אלהי, אתה ידעת מצפון לבי, כי הנני מוכן ומזומן למסור את עצמי ובשרי וגידי ודמי וחלבי לארבע מיתות ולכל העינויים הקשים והמרים שבעולם בעבור יחודך, כי אתה ה' אלקינו ה' אחד, אחד האמתי, ובעבור תורתך הקדושה תורת אמת שהיא אחרית ונצחיית, ובעבור עמך ישראל גוי אחד בארץ גוי קדוש וטהור, ענני ה' ענני ויתגלגל קדושה על ידי. דיין אמת ושופט צדק, למדוני חז"ל המוסר את עצמו בלב שלם לקדושת שמך אז אין מרגיש הצער הגדול, אמנם אי אפשר בתקנת חכמים הנ"ל, יהיה מה שיהיה רק היה תהיה עמדי שלא יעכבוני הצער מלהיות מחשבתי דבוקה בך, ואהיה שמח בלבי בעת היסורין, ותוסף בפי כח הדבור לדבר ולקדש בחכמה ובתבונה ובדעת ברבים גלוי ומפורסם לכל. ונקני מחטאי ועונותי ופשעי, ותן חלקי עם הקדושים הדבוקים בקדושתך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך כו'. ועת רצון לתפלה זו הוא ביום התענית כשיתענה תענית צדיקים:
חל עלינו חובת התפלה ובקשה להשם יתברך בכל צרכינו, כי הכל מאתו יתברך, על כן בכל מה שיצטרך האדם בכל עת ובכל שעה, ירגיל על לשונו תפלה קצרה להשליך על ה' יהבו. ובעת הפעולה יאמר בכל צרכיו לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, רבון העולמים הצליח דרכי כי מאתך הכל וכו'. וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם, ואגב כל צרכיהם וזיווגם, מה' יצא הדבר. ולבי אומר שעת רצון לתפלה זו בערב ראש חודש סיון, הוא החודש שבו נתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלקינו. וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל ענייני הבית איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל להתענות אז הפסקה מה טוב ומה נעים, ועל כל פנים יהיה תענית גמור ככל דיני תענית צבור. וזו הנוסחה של התפלה:
אתה הוא ה' אלקינו עד שלא בראת העולם, ואתה הוא אלקינו משבראת העולם, ומעולם ועד עולם אתה אל. ובראת עולמך בגין לאשתמודע אלהותך באמצעות תורתך הקדושה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בראשית בשביל תורה ובשביל ישראל, כי הם עמך ונחלתך אשר בחרת בהם מכל האומות ונתת להם תורתך הקדושה וקרבתם לשמך הגדול. ועל קיום העולם ועל קיום התורה בא לנו ממך ה' אלקינו שני צוויים, כתבת בתורתך פרו ורבו, וכתבת בתורתך ולמדתם אותם את בניכם. והכוונה בשתיהן אחת, כי לא לתוהו בראת כי אם לשבת, ולכבודך בראת יצרת אף עשית, כדי שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי כל עמך בית ישראל יודעי שמך ולומדי תורתך. ובכן אבא אליך ה' מלך מלכי המלכים, ואפיל תחנתי ועיני לך תלויות עד שתחנני ותשמע תפלתי להזמין לי בנים ובנות, וגם הם יפרו וירבו הם ובניהם ובני בניהם עד סוף כל הדורות, לתכלית שהם ואני ואנחנו כולנו יעסקו בתורתך הקדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך לאהבה וליראה את שמך. אבינו אב הרחמן, תן לכולנו חיים ארוכים וברוכים. מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים, זכרנו לחיים נצחיים, כמו שהתפלל אברהם אבינו לו יחיה לפניך, ופירשו רז"ל ביראתך. כי על כן באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר, ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלקים ובעיני אדם. ויהיו בעלי תורה מארי מקרא מארי משנה מארי תלמוד מארי רזא מארי מצוות מארי גומלי חסדים מארי מדות תרומיות, ויעבדוך באהבה וביראה פנימיית לא יראה חצוניית. ותן לכל גויה וגויה מהם די מחסורה בכבוד, ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם. ותזמין להם זיווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים מזרע צדיקים, וגם הם זיווגם יהיו כמותם ככל אשר התפללתי עליהם, כי זכרון אחד עולה לכאן ולכאן. אתה ה' יודע כל תעלומות, ולפניך נגלו מצפוני לבי, כי כוונתי בכל אלה למען שמך הגדול והקדוש ולמען תורתך הקדושה, על כן ענני ה' ענני בעבור האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, ובגללם תושיע בנים להיות הענפים דומים לשרשם, ובעבור דוד עבדך רגל רביעי במרכבה המשורר ברוח קדשך שיר המעלות אשרי כל ירא כו' עד שלום על ישראל. אנא ה' שומע תפלה, יקויים [בי] הפסוק ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, יהיו לרצון אמרי פי כו':
ראוי לצום שלא יאכילנו הקדוש ברוך הוא זכיותיו בעולם הזה, ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן, כי בניסן טללים שהם לברכה נפתחים, וזה הנוסחא של התפלה:
אתה הוא האלקים הזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ואתה הוא המכין כל צרכיהן, ונוסף על הצרכים ההכרחיים אתה הוא הנותן במילוי וריוח ועושר וכבוד, כל זה אתה עושה בנדבת לבך הטוב. כי אתה הוא נדיב באמת, לא כמו שקורין לפעמים לאדם אחד נדיב, כי נדיבתו אינה אמיתית רק לתשלום גמול או בשביל טובה שקדמוהו והרי הוא כסוחר, אכן מי הקדימך ושלמת, ובנדבת לבך הטוב טוב ומטיב אתה לכל. ולי אני עבדך הטבת על כל, ונתת לי עושר וכבוד מידך הכל, ברכתני מכל בכל כל. נתת לי ספרים הרבה, וכסף וזהב לרוב, ומלבושי כבוד ודירה בכבוד, קטונתי מכל החסדים אשר עשית את עבדך, וירא אנכי מאוד לנפשי שלא יהיה חס ושלום העושר שמור לי לרעה להאכילני המעט מזכיותי שבידי, ובאם הוא כן, קח נא את ברכתי ואל אראה ברעתי לעולם הבא עולם הנצחי. ובאם רצונך הטוב למיהב ולא למשקל, תן בלבי ובלב כל הנלוים אלי שלא להשתמש במתנותיך לתענוגים גופניים, ויתפרנסו ממנו בעלי תורה אנשים כשרים אנשים הגונים, עשות צדקה הרבה וגמילות חסדים לקרובים ולרחוקים, ודבר ה' יקום, יהיו לרצון אמרי פי כו':
ראוי לקבוע תענית על עזר התשובה ועל עזר התורה ומצותיה, ועל עזר המדות בפרט מדותיו של הקדוש ב"ה. ויעשה הפסקה בי"ז בתמוז, ואם אי אפשר לו, יצום י"ז בתמוז ויתפלל, כי מי"ז בתמוז ראוי שיתחילו ימי התשובה. כי מהרי"ל כתב להתחיל להתענות מט"ו באב ואילך אותם המתענים מ' יום, ובנתיים לא יתענו שבתות וראשי חודשים וכיוצא בזה. ואני אומר להקדים מי"ז בתמוז, שבהם התענה דניאל, ויתענה הימים מפוזרים, ומכל מקום יהיו כולם ימי תשובה. ויאמר, ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו כו', ולא נלד לבהלה, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך שתגיע עד כסא הכבוד, וקדשנו וטהרנו, ותן בלבנו אהבתך ויראתך, אהבה ויראה פנימיית לקיים כל התורה כולה לשמך, ודבקנו בך שנהיה עושים מדותיך הקדושים שאפשר לדבק בהם, והם אלה קצות דרכיך, ככתוב בתורתך ויעבור ה' וגו' עד ונקה. ואני תפלתי לך ה' עת רצון שתכניס בלבי תמיד רצון והסר כעס מלבי. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שנשמור חקיך כו':
כשהאשה תכנס בעיבורה לחודש התשיעי, ראוי שיקבעו תענית, ולעת ערב קודם אכילתן יתנו צדקה לעניים הגונים, ויפשפשו במעשיהם ויתקנום, וישימו פניהם אל הקיר זה בזוית זה וזו בזוית זה ויתפללו: ענינו ה' ענינו ביום צום תעניתנו וכו' עד ואני אשמע, ענינו ה' ענינו, ענינו אלקינו ענינו כו', מי שענה כו' עד ובזמן קריב. רחמנא רחם על כל יולדות בנות ישראל, ובכללם אמתך אשתי מרת פלונית, הננו מפילים תחנונינו לפניך רחום וחנון, כי רבים רחמיך ובידך ה' המפתח הזה של חיה ולא מסרתו לשליח. ובכן זכור רחמיך ה' וחסדיך ה' אלקינו החפץ חיים, לפקדה בישועה ורחמים, ותלד בריוח זרע קיימא וכשר מסטרא דקדושה. והיא אומרת: לפקדני ואלד. דוד המלך ע"ה נעים זמירות אמר (תהלים קיח, ה) : מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, ה' לי ולא אירא, למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה וכו' עד יעננו ביום קראנו. מי ששמע תפלת דוד הוא ישמע תפלתינו בזכות האבות והאמהות, מי שענה לאמותינו הקדושים שרה רבקה רחל ולאה וחנה ולכל צדקת וחסידה והגונה הוא יעננו, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי כו':
נשלם פרק נר מצוה
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shenei Luchot HaBrit, based on Amsterdam, 1698 ed. Part II
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001881900
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 7423 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ad6bc43ee69857264f96ece089289127e02229fded4c7b908ccb289cbf97c7cb