כְּתִיב (עוֹבַדְיָה א, דֹ): "אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ, מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה' וְגוֹ'". עַל דֶּרֶךְ הֲלָצָה יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק, רַק נַקְדִּים גְּמָרָא דִּבְרָכוֹת (מד, ב): "וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם" — כֵּיוָן שֶׁהוּא עָנִי, הֵיאַךְ יְכוֹלִין לִגְזֹל אֶת הֶעָנִי? כֵּיוָן שֶׁאֵין לֶעָנִי שׁוּם דָּבָר! אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: אָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁהֶעָנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם, נִקְרָא גַּזְלָן. עַיֵּן שָׁם.
קריאה במקור
קב הישר · פרק 84
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְהִנֵּה הֶעָווֹן זֶה רָאִיתִי שֶׁרַבִּים נִכְשָׁלִים בּוֹ: כְּשֶׁאָדָם בֵּינוֹנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לְעָשִׁיר, אֲזַי הֶעָשִׁיר הוּא מַחֲזִיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעָנִי הוּא נוֹתֵן שָׁלוֹם — אֲזַי אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל הֶעָנִי, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עֵינוֹ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאָזְנוֹ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת. וְאִם כֵּן, לְפִי הַגְּמָרָא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל נִקְרָא גַּזְלָן. וְכָל זֶה הוּא מִפְּנֵי גַּאֲוָה יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָשִׁיב לְאָדָם בֵּינוֹנִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְאָדָם עָנִי וְאֶבְיוֹן. וּמֵרֹב הַגַּאֲוָה שֶׁל הֶעָשִׁיר הוֹפֵךְ פָּנָיו לְצַד אַחֵר, וּמֵחֲמַת זֶה הֶעָנִי הוּא מְבֻיָּשׁ וְהוֹפֵךְ פָּנָיו לְצַד אַחֵר. וְדוֹמֶה הַדָּבָר בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הֵן נֶשֶׁר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים: רֹאשׁוֹ אֶחָד מְהַפֵּךְ פָּנָיו לְצַד אֶחָד, וְרֹאשׁ הַשֵּׁנִי מְהַפֵּךְ פָּנָיו לְצַד אַחֵר, וְעַל אָדָם בַּעַל גַּאֲוָה כָּזֶה נֶאֱמַר: אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר — מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה' וְגוֹ'. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבוֹהַּ מֵעַל גְּבוֹהִים וְיוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, הוּא מַשְׁפִּיל הָעֲשִׁירִים שֶׁעוֹשִׂים כֵּן, וּמַגְבִּיהַ שְׁפָלִים — הֵן הָעֲנִיִּים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת: זֶה הֶעָנִי יִהְיֶה בְּקֶרֶב יָמִים עָשִׁיר, וְהֶעָשִׁיר — עָנִי.
עַל כֵּן אֲנִי מַזְהִיר לְכָל בַּר דַּעַת לְהָסִיר מִכְשׁוֹל זֶה מֵעַל פָּנָיו, לְהָשִׁיב לְכָל אָדָם כְּשֶׁנּוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם, יַחֲזִיר וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם. אֲזַי הַלְּבָבוֹת יִהְיוּ קְרוֹבוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהֶעָשִׁיר אֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ לִפְנוֹת אֶל הֶעָנִי, אֲזַי צָעֹק יִצְעַק הֶעָנִי בְּמַר לִבּוֹ אֶל ה', וּבְוַדַּאי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹל הֶעָנִי, כִּי חַנּוּן הוּא.
וְהִנֵּה רָאִיתִי, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם עֲשִׁירִים, וּמֵחֲמַת עָשְׁרָן הוּא בַּעַל גַּאֲוָה. וְהִנֵּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵן חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וּמֵחֲמַת חָכְמָתוֹ שֶׁעָמְדָה לוֹ הוּא בַּעַל גַּאֲוָה. מִכָּל מָקוֹם, עַל אוֹתָן אֲנָשִׁים יֵשׁ לִי לִלְמֹד זְכוּת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְצָת גַּאֲוָה מֵחֲמַת עָשְׁרָם אוֹ מֵחֲמַת חָכְמָתָם. אֲבָל אֲנִי כּוֹעֵס עַל אוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְיֻחָסִים, וְאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְחָכְמָה, וְאֵין לָהֶם עשֶׁר — לָמָּה וְעַל מַה יִּהְיֶה לָהֶם הַגַּאֲוָה?!
עַל כֵּן, אַחַי וְרֵעַי, סוּרוּ סוּרוּ מִן דַּרְכֵי הַגַּאֲוָה וְתִרְאוּ לְדַבֵּר עִם כָּל אָדָם וּלְקָרֵב הָעֲנִיִּים, וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לָעֲנִיִּים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מְחֻיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם, וְאָז עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Kav HaYashar, Metsudah Publications, 2007
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002580221
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 10 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: f513990cfd30f421ffe2154783c13d8288f0228c69dc022275439a9a0625c77b