מנורת המאור · אור גדול · פרק 7

פרק שביעי, בענין גמילות חסדים

גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שהצדקה בממונו של אדם וגמילות חסדים בגופו ובממונו, והצדקה עם החיים בלבד וגמילות חסדים עם החיים ועם המתים, דכתי' ברוך ה' אשר לא עזב חסדו עם החיים ועם המתים, וכתי' יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי. והצדקה עם העניים בלבד, וגמילות חסדים עם העניים ועם העשירים. א"ר יוחנן, אין אנו יודעין אי זה חביב, אם גמילות חסדים או צדקה, כשהוא אומר וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו וצדקתו לבני בנים, הוי אומ' גמילות חסדים חביבה.

גדולה גמילות חסדים, שכל העושה חסד אפי' עם מי שאינו צריך, הב"ה משלם שכרו. ר' סימון בשם ר' אלעזר אומר, מי שהוא עושה חסד עם מי שאינו צריך, אברהם עם מלאכי השרת, דכתי' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. וכי היו אוכלין. א"ר יודן, היו נראין כאלו אוכלין. מה פרע הב"ה לבניו, המן והבאר והשלו וענני הכבוד שהיו מקיפין עליהם. והלא קל וחומר. ומה מי שהוא עושה חסד עם מי שאינו צריך, ראה מה פרע לו הב"ה, מי שעושה חסד עם מי שצריך, על אחת כמה וכמה.

גדולה גמילות חסדים יותר מתלמוד תורה, דאמ' רב הונא אמ' רב, כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה, שנא' ימים רבים לישראל ללא אלהי אמת ולא כהן מורה ולא תורה. מאי ולא תורה. אמ' רב הונא, כל העוסק בתורה בלבד, בלא גמילות חסדים, דומה כמי שאין לו אלוה.

גדולה גמילות חסדים, שגזר דין ושבועה נקרע בה. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, מנין לגזר דין ושבועה שאינו נקרע, שנא' לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם. אמ' רבא, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים.

גדולה גמילות חסדים, שכל מי שעושה חסד עושין חסד עם זרעו אחריו. למדנו מיהונתן בן שאול, שעשה חסד עם דוד ולימד עליו זכות לפני שאול אביו, שנא' למה יומת מה עשה, וגמל דוד חסד עם מפיבושת בן יהונתן אחרי מות אביו, שנא' ועבדת לו את האדמה, ויהי לבן אדונך לחם ואכלו, ומפיבושת אוכל על שולחנו וגו'.