הזמנה מלתא היא
קריאה במקור
יסוד ושורש העבודה · ז; שער הבכורות · פרק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הנה אחר שקבל את הכוס בשתי ידיו והניחו על ידו הימנית כמבואר בש"ע בסי' הנ"ל יאמר הנוסח שאומרים בל' לע"ז רבותי מיר וועלין בענטשין בחדוה ושמחה ישמח בלבו ובמחשבתו בהזמנה ובהכנת השבח וההודאה לבוראנו ית"ש ויתעלה. וגודל החיוב של הזמנה והכנת השבח הזה שאנו אומרים בל' לע"ז קודם התחלת ברכת הזמון מבואר בזה"ק פ' בלק בהינוקא דף קפ"ו ע"ב. וז"ל א"ר יהודה לר' יצחק כדדמי לן האי יינוקא לאו בר נש הוא. אכלו וההוא ינוקא הוה אמר מלי דאורייתא וחדושי אורייתא. אמרו הב ונברך (פי' זה שאנו אומרים בל' לע"ז מיר וועלין בענטשין) אמר להו יאות אמרתון בגין דשמא קדישא לא מתברך בברכה דא אלא בהזמנה פתח ואמר אברכה את ה' בכל עת וגו' וכי מה חמא דוד לומר אברכה את ה' אלא חמא דוד דבעי הזמנה ואמר אברכה בגין דבשעתא דבר נש יתיב על פתורא שכינתא קיימא תמן וסטרא אחרא קיימא תמן כד אזמין בר נש לברכא לקב"ה סטרא אחרא אתכפי' וסטרא אחרא לאו איהו בכללא. ואי לא אזמין בר נש לברכא לקב"ה סטרא אחרא שמע ומכשכשא למהוי לי' חולקא בההיא ברכה כו' ואי תימא נברך שאכלנו משלו דא הוא הזמנה. ברוך שאכלנו משלו דא הוא ברכה. הכי הוא ודאי. אבל נברך הזמנה אחרא איהו כו'. עכ"ל בקיצור. הנה אחיי ורעי הביטו אל מה שמבואר בזה"ק הנ"ל גודל החיוב אל אדם הכנה והזמנה קודם ברכת הזמון הוא שאנו אומרים בל' לע"ז מיר וועלין בענטשין הנה מה מאוד ראוי בודאי לומר זה בשמחת הלב מאוד וישמח בלבו שמחה עצומה מאוד על שהכין את עצמו לברך ולהודות יוצרו ובוראו יתברך שמו ויתעלה וישמח שמחה עצומה באלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד. ודי בזה. ויתחיל לברך ברכת זמון וברכת זמון הוא שאומר המברך נברך שאכלנו משלו והענייה שעונים המברך והמסובין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. וז"ל אבודרה"ם וענין הזמון הוא רבוי שבח וגדולה להבורא יתברך שמזמנין ומתרין זה את זה ומתועדין יחד להודות לו לשבחו ולפארו על שפע טובתו כמ"ש ונרוממה שמו יחדיו. עכ"ל האבודרה"ם. אחיי ורעיי כבר כתוב הוא ונערך הלא המה בקצובים למעלה כמה פעמים שעיקר השבח וההודאה היא בלב ובמחשבה לכן יזהר האדם בברכת זמון בשלשה שהיא מדאורייתא כמבואר בטור שנעתיק לשונו לפנינו לקמן בעז"ה לאומרה בהודאה עצומה ובשמחה עצומה במחשבתו. וז"ל הזה"ק פ' תרומה דף קס"ח ע"ב ושמחה לפני ה' אלהיך דא איהו בכוס של ברכה כד בריך בר נש בכוס של ברכה אצטרך למחדי ולאחזאה חדוה ולא עציבו כלל כיון דנטיל בר נש כוס של ברכה קב"ה קאים על גביהו ואיהו אצטרך לאעטפא רישי' בחדוה ולברכה על הכוס במותב תלתא נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו דא אצטרך רעותא לעילא לגבי עתיקא דעתיקין כו' עכ"ל. הרי מבואר במאמר זה אחיי ורעיי גודל מעלת ברכת המזון וחיוב החדוה והשמחה בה וז"ל הטור סי' קפ"ח דברכת הזמון שאע"פ שהיא מן התורה אין בה לא שם ולא מלכות לפי שאינה קבועה עכ"ל הטור. ודי בהערה זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011988730205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: de96d8de9a38623e178d46a7183d3c34cb0c3911e2384999552858ed84d20773