מנורת המאור · הוספות · ב' דברים שמנו חכמים במנין

ב. דברים שמנו חכמים במנין ונמצאו בספר מחזור וויטרי כ"י אקספרד

[ג' דברים] שלשה דברים הם שאדם חייב לבקש עליהם רחמים בכל שנה ושנה. על השנה טובה, ועל המלך טוב, ועל חלום טוב.

ג' חלומות הם שמתקיימים. חלום שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שפתרו לו בחלומו.

ג' דברים הן הרואה אחד מהן בחלומו סימן יפה לו. נהר, קדירות, חיטין. נהר מנין, שנ' כי כה אמר י"י הנני נוטה אליה כנהר שלום. קדירות מניין, שנ' תשפות שלום לנו. חטין מניין, השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך.

ג' נביאים הם הרואה אותם בחלומו. ספר מלכים יצפה לגדולה, ספר ישעיה יצפה לנחמות, ספר ירמיה ידאג לפורענות. מפני [שהוא] ספר חוליין קשה לפורענות.

ג' כתובים הם. הרואה ספר תילים יצפה לחסידות, הרואה ספר משלי יצפה לחכמה, הרואה ספר איוב דואג מן הפורענות. מפני שהוא ספר חוליין קשה לפורענות.

[ג'] שהקב"ה נותן חן. חן תורה על לומדיה, חן אשה על בעלה, חן מקח על לוקחו, ויש או' חן מקום על יושביו.

ג' נוחלים חיי העולם הבא. הדר בארץ ישר', והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמקדיש והמבדיל במוצאי שבתות.

ג' דברים מביאים את האדם לידי עניות. המזלזל בנטילת ידים, ומי שאשתו מקללתו בפניו, והמשתין לפני מטתו ערום.

ג' דברים מביאים לידי פדגרוס. מנעל דחוק, ומיטה קצרה, ותשמיש המיטה ביותר.

ג' שהודו האמת ועברו מן העולם הזה והעולם הבא. ואילו הן, דואג האדומי, ובני רמון הבארותי, והמרגלים. ר' מאיר או', אף בן איש גר עמלקי.

ג' דברים הן שהקב"ה מכריז עליהם הוא בעצמו. על הרעב, ועל השובע, ועל זקן המתמנה פרנס על הצבור. על הרעב מנין, שנ' ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי את וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא י"י לרעב וגם בא לארץ שבע שנים. השובע מנין, שנ' וקראתי אל הדגן והרביתי אתו. על הזקן המתמנה [מנין], שנ' ראו קרא י"י בשם בצלאל וגו'.

ג' דברים שאין אדם ניצול מהם בכל יום. עיון תפילה, והרהור עבירה, ואבק לשון הרע.

ג' דברים שהגוים נאנחים עליהם בכל יום. על התורה, ועל השבת, ועל המילה.

ג' שאין להם מחילה. המתרעם על מידותיו, והמדבר אחד בפה ואחד בלב, והרואה דבר ערוה בחבירו יחידי ומעיד בו.

ג' דברים שאפילו אדם עושה תשובה אין הקב"ה מוחל לו. ואילו הן. הבועל אשת איש, והמתכבד בקלון חברו, והמכנה שם לחבירו.

אמ' ר' שמעון בן יוחי, ג' שהקב"ה שונאם ביותר. האוחז אמתו ומשתין, והמשמש מטתו ערום, והמגלה בפרהסיא דברים שבינו לבין אשתו.

ג' דברים מתישין גוף האדם. האוכל מעומד, והשותה מעומד, והמשמש כשהוא עומד.

ג' דברים צוה ר' ישמעאל בר' יוסף את רב. אל תעש מום בעצמך, ואל תעמד על המקח בשעה שאין לך דמים, אשתך טבלה אל תזקק [לה] לילה הראשון. ואמ' רב פפא, בנידה דאוריתא הואיל והוחזק מעיין פתוח, דילמא שפעה זבה.

ג' [אין] ממצעין ואין מתמצעין. כלב, דקל, ואשה. וי' א', אף נחש וחזיר. ואי פסע, מאי תקנתיה. אמ' רבא, ליפתח באל ויסיים בא', או פותח בלא ומסיים בלא. הני תרי דקיימי ופסקתינהו אשה נדה, אם תחילת נדתה היא הורגת אחד מהם, ואם סוף נדתה מריבה עושה ביניהם. מאי תקנתיה, [פותח] באל ומסיים באל, או פותח בלא ומסיים בלא.

ג' דברים צוה ר' עקיבא את בנו. אל תעש מום וכו'.

ג' דברים נכנסים לגוף ואין הגוף נהנה מהם. גודגדניות, ופגי תמרים, וכפניות.

ג' דברים אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהם. רחיצה, סיכה, תשמיש.

ג' משתמשין כנגד פנים. אדם, דג, נחש.

ג' דברים מרויחים נפש אדם. דירה נאה, אשה, וכלים נאים.

ג' מתים שלא בזמנם. הרחמנים, והרתחנים, ואניני הדעת.

ג' פעמים הכרוז יוצא בכל יום מלפני הקב"ה. בת פלוני לפלוני, פלוני יירש נכסי פלוני, יאכל פלוני ממון [פלוני], ושדה פלוני יאכל פלוני.

ג' שנים רבו בית שמאי על בית הילל. אילו אומרים, אשרי אדם שלא נברא, ואילו אומרים אשרי אדם שנברא. נמנו וגמרו אשרי אדם שלא [נברא], ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו.

ג' פעמים הכרוז יוצא בכל יום מפי הגבורה, אשרי אדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו.

ג' שהקב"ה בוכה עליהן בכל יום. על עני שיש לו גסות הרוח, ועל תלמיד חכם שאין לו פת בסלו, ועל הניעור במשמרה אחרונה ואין עוסק בתורה.

בג' דברים אדם ניכר. בכוסו, בכיסו, בכעסו.

ג' דברים מרבים זבלו של אדם וכופפין קומתו וממעטין מאור עיניו. פת קיבר, ושכר, וירקות.

ג' דברים ממעטין את הזבל וזוקפין את הקומה ומאירין מאור עיניו של אדם. פת נקייה, ובשר שמן, ויין ישן, ומרחץ.

ג' דברים נאמרו בתמרים. שחרית וערבית יפות, ובמנחה רעות, והצהרים אין כמותן, ומבטלות את הזרע.

ג' דברים קשין לגוף. מחשבה [רעה], וחולי מעיים, ותחתוניות.

ג' דברים מזקינים גופו של אדם שלא בזמנו. הדר בעלייה, והמגדל תרנגולין, והמדבר ואינו שומע.

ג' דברים מעבירין את האדם על כבוד קונו ועל כבוד דעתו. מלכות, ויצר הרע, ורוח רעה.

ג' דברים אמרו חכמים, יש נושא אשה לשם זנות, ויש נושא אשה לשום ממון, ויש נושא לשם שמים. הנושא אשה לשם זנות, [עליו] הכת' או' אכלו ולא ישבעו, הזנו ולא יפרוצו, סוף שיצא ממנו בן סורר ומורה. והנושא אשה לשם ממון, עליו הכת' [אומר] בי"י בגדו כי בנים זרים ילדו וגו', חדש נכנס וחדש יצא, והממון בורח ממנו, סופו שמצריכין אותו לאחרים. והנושא אשה לשם שמים, עליו הכת' או' ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, סופו שיצאו ממנו בנים שמושיעין את ישר'.

ג' דברים שאין אומות העולם נהנים מהם בעולם. היין ששותין נוטל כוחן מהן, וכשהן משמשין אין פושטין בגדיהן ומשמשין, וכשהן אוכלין בשר אין אוכלין אלא בסכין.

רבן שמעון בן גמליאל או', בג' דברים אוהב אני את הפרסיים. צנועין באכילתן, צנועין בבית הכסא, צנועין בדבר אחר.

אמ' ר' עקיבא, בג' דברים אני אוהב את המדיים. כשחותכין בשר אין חותכין אלא על גבי שולחן, וכשהן נושקין אין נושקין אלא על פיסת יד, וכשנוטלין עיצה אין נוטלין אלא בשדה, שנ' וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו.

ג' דברים מביאים את האדם לידי דאגה. גידול שער, וגידול ציפורנים, ובגדים פצועים.

ג' שאין כורתין ברית אמנה לבעליהן. אריס, וכרם, ואשה. ויש אומ', אף תורה.

ג' מפתיחות הן. מפתח של אשה, מפתח של גשמים, מפתח של תחיית המתים. מפתח של אשה מנין, שנ' ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. מפתח של גשמים [מנין], שנ' יפתח י"י לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו. מפתח של תחיית המתים מנין, שנ' וידעתם כי אני י"י בפתחי את קברותיכם וגו'.

ג' דברים העושה אותם יורש העולם הזה והעולם הבא. פרנס, צדקה, וגמילות חסדים.

ג' [מתין כשהן מספרין]. הדרוקן, וחולי מעיין, וחיה.

ג' חיים וחייהם אינן חיים. המצפה לשולחן חבירו, ומי שאשתו מושלת עליו, ומי שיסורין באין עליו ושולטין בגופו. ויש או', מי שאין לו אלא חלוק אחד.

ג' דברים במיני הדרוקן. אחד של רעב, ואחד של עבירה, ואחד של כשפים. של רעב תפוח, ושל עבירה עבה, ושל כשפים ירוק.

ג' שהקב"ה אוהבן. כל מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שעומד בדיבורו.

ג' שונאים זה את זה. תלמידי חכמים שבבבל, ועניים, וכלבים. ויש או', אף תרנגולים.

ג' אוהבים זה את זה. החברים, והזונות, והעבדים. ויש אומ', אף העורבים.

מפני ג' דברים עיניו של אדם כהות. המסתכל בקשת, וכהן במשמרותם, ונשיא בשעה שהוא דן.

ג' בריות הן כל זמן שמתגדלין מוסיפין כח. החזיר, והדג, והנחש.

ג' דברים מקצרין ימיו של אדם. מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא בו, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והנוהג גדולה בעצמו. ויש אומרים, הרואה ספר תורה זז ממקומו, ופורש ספר עזרא, ואינו עומד מפניו מיד.

ג' דברים מאריכין ימיו של אדם. המאריך בבית הכסא, והמאריך בתפילתו, והמאריך על שולחנו.

ג' עזין הן. כלב בחיות, וישראל באומות, ותרנגול בעופות. ויש אומ', אף עז בבהמות.

ג' דברים אמרו חכמים. אכל אדם כל מאכל ושתה כל משקה ולא שתה מים, אכילתו דם, זו היא תחילת חולי מעיין. אכל ושתה ולא הילך ארבע אמות, אכילתו רקב, זו היא תחילת רוח רעה. נצרך לבית הכסא ואכל, דומה לתנור שהוסק על גבי אפרו, זו היא תחילת ריח הפה.

ג' דברים העושה אותם קרוב למיתה יותר מן החיים. ישן מעומד, הקיז דם [ועמד], ושימש מיטתו ועמד.

ג' דברים אמרו חכמים, דם רבה מכוה ושחין רבות בו, מי רגלים ירקון רבה, שכבת זרע צרעת רבה.

ג' מתים כשהן משיחין. ואילו הן. הדרוקן, וחולי מעיין, וחיה.

ג' אינן נידונין בדינה של גיהנם. ואילו הן. חולי מעיין, והמדוכדך בענייות, והנהרג ברשות. ר' מאיר או', אף מי שיש לו אשה רעה, שנ' ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'.

אמ' ר' ישמעאל, ג' דברים סח לי סמריא שר הפנים. אל תטול חלקך שחרית מן השמש ותלבוש, ואל תטול ידיך ממי שלא ידיו רחוצות במים, ואל תשתה ממי שאינו שותה. ויש או', אל תחזור הכוס למי שלא נתנו לך, מפני מה, מפני שרוח רעה, ששמה סטלגינית, תכספית, שהיא יושבת וצופה מתי יעשה אחד משלשה דברים הללו.

אמ' ר' ישמעאל, פעם אחת הייתי מעלה עולה על גבי המזבח, וראיתי הבורא שהוא יושב על כסא רם ונשא. אמרתי לפניו, כן יהי רצון מלפניך שלא תתבייש בעין. וכרע לי בראשו.

ג' מעין העולם הבא. שמש, שינה, ותשמיש.

ג' דברים ניתנו במידה. קול, קומה, ושער.

ג' דברים מאבדים את המזונות. קול, צעקה, וערוה.

ג' דברים קשין לו לאדם משום לשון הרע. ואילו הן. המחליף סנדלו של ימין לשמאל, קשה לשכחה. המחייט כליו כשהוא לבוש ונותן קיסם בתוך פיו. והנותן בגדיו מראשותיו, מתרופף בישינתן. ויש או', אף העובר בין הנבילות.

ג' דברים נאמרו בפוך לנכחול. מגדל שער שבעפעפים, ופוסק את הדמעה, ומעביר את בת המלך.

ר' ברכיה ור' חלבו בר פפי בשם ר' אליעזר, פעמים שהגשמים יורדין בזכות אדם אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן פסוק אחד, והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים ומטר גשם אתן לכם לאיש עשב בשדה. לאיש ולא לאנשים, לעשב ולא לעשבים, לשדה ולא לשדות.

ג' צועקין ואינן נענין, ולא נשמעין בעולם הזה. ואילו הן. המלוה כספו שלא בעדים, והמחלק נכסיו בחייו, והקונה אדון לעצמו. וי' או', אף מי שיש לו אשה רעה ואינה מגרשה, והדר בעיר רעה ואינו יוצא ממנה.

ג' דברים נאמרו בכותח. מטמטם את הלב, ומסמא העינים, ומתיש הכח.

ג' דברים נאמרו בגרגר. מבטל את הכשפים, ומאיר את העינים, ומרבה את הזרע.

ג' דברים נאמרו בצפרנים. גונזן צדיק, שורפן חסיד, זורקן רשע.

ג' דברים ביקש משה לפני הקב"ה ונתנו לו. ואילו הן. שתשרה שכינתו על ישר', ושתסתלק שכינתו מעל אומות העולם, ובקש שיודיעו את דרכיו. ומניין שביקש שתשרה שכינה על ישר', שנ' ובמה יודע איפוא. ומניין שביקש שתסתלק שכינתו מעל אומות העולם, שנ' ונפלינו אני ועמך. ומניין שביקש שיודיעו את דרכיו, שנ' ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך וגו'.

בג' דברים זכה משה. בשכר יראה, בשכר מהביט, בשכר סתירה. בשכר יראה, שנ' כי ירא, זכה מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. בשכר מהביט, שנ' כי ירא מהביט, זכה פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת י"י יביט. בשכר סתירה, שנ' ויסתר משה פניו, זכה וירא אהרן וכל בני ישר' את משה והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו, ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.

ג' באו בעלילה. קין, מנשה, וחנה.

ג' חשבו בליבם. עשו, ירובעם, והמן. עשו מניין, שנ' וישטום עשו את יעקב, ויאמר עשו בלבו, ירובעם מניין, שנ' ויאמר ירובעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד. המן מניין, שנ' ויאמר המן בלבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני.

ג' שאין הפרגוד ננעל בפניהם. גזל, וע"ז, והונייה.

ג' דברים עומדים בפיקוח נפש. ע"ז, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. ר' מאיר או', אף הגזל.

בית שמאי או', ג' כיתות הן. אלה לחיי העולם, אילו צדיקים גמורים, ואילו לחרפות לדראון עולם, אילו רשעים גמורים, והשקולין שבהן יורדין לגיהנם ונידונין שם (לעולם) ואחר כך מתרפאין, שנ' והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלהי. עליהן אמרה חנה י"י ממית ומחיה וגו'. בית הילל או', מטה כלפי חסד עליהם. אמ' דוד, אהבתי כי ישמע י"י את קולי, כל הפרשה, ומסיים כל המזמור כולו.

ג' כיתות נעשו ישר' על הים. אחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נטבע לים, ואחת אומרת נעשה מלחמה. זו שאמרה נחזור למצרים, נאמר לה כי כאשר ראיתם את מצרים, וזו שאמרה נטבע בים, נאמר לה התיצבו וראו את ישועת י"י, וזו שאמר' נעשה מלחמה, נאמר לה י"י ילחם לכם ואתם תחרישון.

ג' כתרים הם. כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. כתר כהונה זכה פנחס ונטלו חוקת עולם, כתר מלכות זכה שלמה ונטלו עדן, כתר תורה מונח. שלא ליתן פתחון פה לכל באי עולם, אילו היו כתר כהונה וכתר מלכות מונחים הייתי זוכה בהם ונוטלן. הרי כתר [תורה] תוכחת לכל באי עולם, שכל מי שהוא עסק בתורה, מעלין עליו כאילו שלשתן מונחין וזכה בכולן, וכל שאינו עוסק, כאילו שלשתן מונחין ולא זכה באחד מהן.

ג' דברים צריך אדם להסתכל. בשעה שהוא נכנס לבית הכסא, בשעה שהוא מקיז דם, ובשעה שהוא עומד לפני המת. [בשעה] שהוא נכנס לבית הכסא או' לו, ראה שדרכך כדרך בהמה. ובשעה שהוא מקיז דם, או' לו, ראה שבשר ודם אתה. ובשעה שהוא עומד לפני המת, או' לו, ראה עודך היום כאן ומחר אינך, להיכן אתה הולך שוב אין אתה חוזר, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. ימיו מועטין ושנותיו הבל, ימיו כימי שכיר, מלא אשמות, וירושתו שלש אמות, ודיניו ואנחותיו רבות, ולבו דוי, וסופו לרימה ותוליעה, ותוכחותיו ארוכות, ועוד חוזר ומרבה דברים יתרין, שנ' אולת אדם תסלף דרכו ועל י"י יזעף לבו.

ג' דברים אמרו חכמים בנשים. ואילו הן. קול, טפח, שער. קול באשה ערוה, טפח באשה ערוה, שער באשה ערוה.

ג' ידות הן ושלשתן בקציצה. יד לעין תקצץ, מפני שמסמא את העינים. יד לחסודה תקצץ, מפני שמביאתו לידי שפיכות דמים. יד לאמה תקצץ, מפני שמחממתו ומוציא שכבת זרע לבטלה.

ג' פעמים הכרוז יוצא ביום מלפני הקב"ה ואו' אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. אל תגעו במשיחי, אילו תלמידי חכמים, ובנביאי אל תרעו, אילו תינוקות של בית רבן.

בג' דברים אדם ניכר. ביינו, בשאלתו, בתשובתו.

בג' דברים תלמידים חכמים ניכרים. בסיחתן, בעטייתן, בהליכתן.

בג' דברים מאריך אדם ימיו, המאריך בבית הכסא כו'. וכל מי שהוא צנוע בבית הכסא ניצול מן שלשה דברים קשים, מן הנחשים, ומן העקרבי', ומרוחות הרעות. ויש או' אף מן המיתה, שנ' היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך י"י וגו'.

ג' דברים אמ' בן עזאי שראיתי בר' עקיבא. ואילו הן. צירין כלפי מערב, ולא פורע בגדיו עד שישב, ולא קינח אלא בשמאל.

ג' דברים נאמרו בחתול. אסור לקיימו, ומותר להורגו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום חסרון כיס.

אמ' ר' יוחנן, גזרו על ג' מפני ג'. על בשר מפני מתנות, ועל מרחצאות מפני הטבילה, ועל מתים מפני שנושאים ונותנין ביום אידם.

אמ' ר' יוחנן, ג' דברים יפים לשיניים. שאור שעורים, ומלח, ושמן זית.

ג' דברים צוה יוסף לאחיו. אל תפסיעו פסיע' גסה, והכניסו חמה לעיר, ואהבו זה את זה.

אמ' ר' יאשיה, ג' דברים אמ' לי זעירי משום אנשי ירושלם. סוטה אם רצה בעלה למחול לה מוחל לה, בן סורר ומורה אם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלים לו, תלמיד חכם שסרח לרבו אם רצה למחול לו מוחל לו. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני ר' יהודה בן בתירה, על שנים הודה לי ועל אחד לא הודה לי, על סוטה ועל בן סורר ומורה הודה לי, על תלמיד חכם שסרח לא הודה לי. שאם מוחל לו רבו אין כבודו מחול, מפני שהוא מעמיד מחלוקות בישר'. נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנ' שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך.

ג' דברים אמרו משום רבינו הקדוש. מים הראשונים חובה, אמצעיים רשות, אחרונים של אחר המזון חובה. תניא המים שלפני המזון רשות, של אחר המזון חובה, אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו מפסיק. ר' יעקב או', נוטל ושונה. ר' שמואל בר רבי יצחק בעי נוטל ושונה ותמר רשות, אי דבעי מימר אדם ארבעת מיל ותימר רשות. אמ' ר' עקיבא בר אידי, על הראשונים נאכל חזיר, השניים יציאת אשה מביתה. ויש אומ', שנהרגו עליה שלש נפשות. ר' ירמיה בשם ר' יוחנן אמ', ראשונים היו שואלים, שמאל מהו שתסייע את הימין בכוס ברכה. ש' מ' תלת, ש' מ' צריך לתופסו בימין, וצריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח, וצריך שיהו עיניו בו.

אמ' ר' אחא, ג' דברים נאמרו בכוס של ברכה. מלא, עטור, ומודח. ושלשתן בפסוק אחד, נפתלי שבע רצון ומלא ברכ' י"י. שבע עיטור, רצון מודח, מלא כמשמעו. אמ' ר' חנינא, אם עשית כן, מה כת' בתריה ים ודרום ירשה, את זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא. אמ' ר' אלעזר, כוס פגום אין מברכין עליו, את ש' מ' תלת. ש' מ', כוס פגום אין מברכין עליו, טעמו פגמו, וצריך שיהא בו כשיעור.

ג' דברים אסור לבר ישר' לומר לגוי. קח לי בשר משום נבילות, ומשום טרפות, ומשום אונסין.

אמ' ר' יוחנן, ג' דברים גזרו חכמי'. שלא יגדל ישר' חזירים בכל מקו', ושלא ילמד אדם את בנו יונית, ואסור לו לאדם שילמד ספר יוונית.

ג' מלכים הן. ואילו הן. שור, נשר, ארי. מלך שבבהמה שור, מלך שבעופות נשר, מלך שבחיות ארי. וי' או', ארז בעצים, ואדם על כולם, והקב"ה מתגאה על גאים.

ג' עולמות אדם רואה. אחד במעי אמו, ואחד בעולם הזה, ואחד לאחר מיתה, שהוא נקרא עולם, שנאמר גם מגבוה ייראו וחתחתים בדרך ויאנץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הולך האדם אל בית עולמו וגו'.

ג' דברים אין אדם עומד עליהם. ואילו [הן]. חיים, ומזון, ובנים.

ג' דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום. יסורין, ומזיקין כו'.

אמ' ר' יהושע בן לוי, ג' דברים סח לי מלאך המות. אמ' לי, היאך תכנס אצל החולה לבקרו, כיצד אתה עומד מראשותיו או למרגלותיו. אמ' לי, כשתכנס אצל החולה לבקר, לא תשב לא במרגלותיו ולא במראשותיו, מפני שאני יושב מכאן ומכאן ומעיינו, אלא התעטף ושב לפניו כתלמיד לפני רבו. וכשנשים חוזרות מאחורי מטתו של מת, אל תעמוד לפניהם, מפני [שאני] מרקד לפניהם וסייפי שלופה ומרפרף ביניהם, ויש לי רשות לחבל. וכיצד הוא מת, שלש טיפות נוטפות מן החרב, באחת מת, באחת פניו מוריקות, באחת מסריח.

ג' שהן עומדין ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. ואילו הן. הזכרת השם בכל עת, והזכר' השם בכל מקום, ונבלות פה.

ג' שאלו שלא כהוגן ובא להם כהוגן. ואילו הן. אליעזר עבד אברהם, כלב, ושאול. אליעזר שאל והיה הנערה אשר אומר אליה, אפילו שפחה, ונזדמנה לו רבקה, שנ' והיה הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו'. כלב שאל ויאמר, ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר ולכדה ונתתי לו את כעסה בתי לאשה, ונזדמן לו בן אחיו, שנ' וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו. שאול שאל ויאמר איש ישר' הראיתם האיש העולה הזה כי לחרף את ישר' עולה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו, אפילו גוי, ונזדמן לו דוד, שנ' ויאמר דוד לאנשים העומדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הזה והסיר חרפה מעל ישר' כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף וגו'. ויש או' אף יפתח שאל שלא כהוגן והושב לו שלא כהוגן, שנאמר והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום, והעליתיהו עולה לי"י, אפילו דבר טמא, ונזדמנה לו בתו, שנ' ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת.

ג' נאמנים על אדם. חיה, ואסופי, ופוטרת חברותיה. חיה, כל זמן שהיא עומדת עליהן גבי הבן נאמנת, פירשה אינה נאמנת. אסופי, כל זמן שהוא מוטל בשוק, יבאו אביו ואמו ויאמרו בנינו זה, נאמנים, הוגבה מן השוק, אינן נאמנים. פוטרת חברותיה, שלש נשים שהן ישינות במיטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן, היא טמיאה ושתים טהורות, ירדו מן המטה, כולן טמאות.

ג' דברים נאמרו באיסתמא. אין בה משום כלאים, ואין מטמאה בנגעים, ואין יוצאין בה בשבת. ר' שמעון בן אלעזר או', אין בה משום עטרה לכלות. כלל אמ' ר' שמעון בן אלעזר, כל חיפוי שהוא למטה משערה יוצאה בו בשבת, למעלה משערה אין יוצאה בו בשבת.

ג' זינו על ידי דיבור. יעל בקולה, אביגיל ביופיה, רחב בכינויה. ויש או' אף מיכל בת שאול בקומת'.

ג' גיורות נתגיירו בישר'. ואילו הן. בתיה בת פרעה, ורחב הזונה, ורות המואביה בת עגלון.

ג' חייבין מיתה. ואילו הן. תלמיד חכם שוכב על נגידו, והפוסע פסיעה כבידה בשבת, וההורג כינה בפני שלשה.

ג' ראו ולא ידעו מה ראו. אילו הן. אחיתופל, ושבע בן בכרי, ואיסתלוגי פרעה.

ג' היו יועצי פרעה. ואילו הן. בלעם, איוב, ויתרו. בלעם יעץ, איוב שתק, ויתרו פירש. בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון בייסורין, יתרו שפירש נתעלה.

ג' נשים משתמשות במוך. ואילו הן. קטנה, מעוברת, ומניקה. קטנה שמא תתעבר ותמות, מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל, ומניקה שמא תהרוג בנה.

ג' ארסין הן. אחד צף, ואחד שוקע, ואחד מפעפע.

ג' משקין אסורי' משום גילוי. המים, היין, והחלב. לפיכך אמרו חכמים, מים המגולים לא ישפכם לרשות הרבים, לא יגבול בהן את הטיט, ולא ישקה מהם [גוי] ובהמת אחרים, אבל משקה הוא בהמתו, והרשות בידו. מים המגולים לא ירבץ את הבית, ואין רוחץ בהן פניו, ידיו, ורגליו. אחרים אומרי', לא אמרו אלא בזמן שיש בידו סירטא.

ג' צדיקים נקראו בשמותם. ואילו הן. יצחק, שלמה, ויאשיהו. יצחק מניין, שנ' ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה, ואו' וקראת שמו יצחק. שלמה מניין, שנ' הנה בן [נולד] לך הוא יהיה [איש] מנוח' והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ארץ ישר' בימיו. יאשיהו מניין, שנ' ויקרא על המזבח בדבר י"י ויאמר מזבח מזבח כה אמר י"י הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך ועצמות [אדם] ישרפו עליך. ויש או', אף ישמעאל, שנ' וקראת שמו ישמעאל.

ר' יוסף או', כל האוכל שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות. מחבלו של משיח, וממלחמת גוג ומגוג, ומדינה של גיהנם.

ג' דברים אמ' ר' קיסמא. את ארוניכם חפרו עמוק וקברו את ארוני, שלא ארון בארץ ישר' שאין סוס המדי קשור אלא אוכל בו תבן, ופתח בו בטבריא, מקום יש בדמסק ושמו יירוך, ונבנה ונופל, נבנה ונופל, ואין מספיקין לבנות שלישו עד שתבא תשועת ישר'.

בג' דברים בקשו אבות העולם רחמים. אברהם ביקש שיבה לפני המקום והודה לו ונתן לו. ויעקב ביקש שיחלה וימות מיד, והודה לו ונתן לו. אלישע ביקש שיחלה אדם ויתרפא, והודה לו ונתן לו.

ג' מתנות טובות נתן הקב"ה על ישר' ולא נתן להם אלא על ידי יסורין. ואילו הן. תורה וארץ ישר' והעולם הבא. תורה מניין, שנ' אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישר' [מניין], שנ' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו י"י אלהיך מייסרך, כי י"י אלהיך מביאך [אל] ארץ טובה. העולם הבא מניין, שנ' כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.

ג' כיתות של מלאכי השרת הביא הקב"ה בשעה שבקש לבראות את האדם הראשון, ואמ' להם, אדם אני מבקש לבראות. אמרו לפניו, רבונו של עולם, מה מעשיו. אמר, כך וכך. אמרו לו, אל תברא. מיד הושיט אצבעו קטנה ושרפם. וכן כת שנייה. הביא כת שלישית. אמרו לפניו, רבונו של עולם, העולם כולו שלך, עשה מה שתרצה. וכשחטאו, אמרו לפניו, רבונו של עולם, לא יפה אמרו לך ראשונים. אמ' להם, אני עשיתי ואני אשא אני אסבול ואמלט.

ג' שהקב"ה אוהבן. ואילו הן. מי שאינו משיח בתפילתו, והדן את חבירו לכף זכות. והעושה דבר ונמלך.

ג' שמות נקרא יצא הרע. ואילו הן. יצר הרע, שטן, ומלאך המות.

ג' מידות טובות ברא הקב"ה בעולמו. ואילו הן. יצר הרע, וקנאה, ורחמים. אם אין יצר הרע אין כל בריה מתעסק בפריה ורביה, אם אין הקנאה אין כל בריה מתעסק בנטיעה ובבניין, אם אין הרחמים אין העולם עומד. אם לא נתנה לנו תורה מהיכן אנו חיין.

ג' דברים מלמדים לאדם ענוה. ואילו הן. צניעות, יראת חטא, דרך ארץ. צניעות מחתול, יראת חטא מיונה, דרך ארץ מתרנגול.

מפני ג' דברים שינה הקב"ה בבני אדם ג' דברים אחרים. קלסתר פנים, דעת, וקול. קלסתר פנים, שלא יראה אדם דירה נאה לחבירו, אשה נאה לחברו, [ויאמר] שלי הם, דעת בעון חמסנים, קול מפני הערוה.

מג' דברים אדם נמנע שאין לו אשה, טוב, שמחה, ברכה. טוב מניין, שנ' לא טוב היות האדם לבדו, שמחה מניין, שנ' ושמחת אתה וביתך, ברכה מנין, שנ' להניח ברכה אל ביתך. ויש או', אף כפרה, שנ' וכפר בעדו ובעד ביתו. ואיכא דאמ', אף שלום, [שנ'] ואמרתם כה לחי אתה שלום וביתך שלום.

ג' דברים אמרו חכמים בקנקני גוים. כשהוא יתן לתוכו יין ממלא אותו מים ג' ימים מעת לעת, ומערן, והן מותרין.

אמ' ר' יצחק, ג' פעמים בשנה חייבין ישר' בחגיגה, (במועד בראיה בעצרת ברגל שמחה חייב כל אדם מישר' לטהר עצמו ברגל) בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. ואינן נראין ריקנין, שנ' לא יראה פני ריקם. ואינם נראין חציים, אלא כולם, שנ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך.

ר' אלעזר או', שלש משמרות הוי בלילה. משמרה ראשונה חמור נוער, שנייה כלבים צווחים ונובחים, שלישית תינוק חוזר ומפטפט דדי אמו והאשה מדברת עם בעלה.

מתוך ג' דברים [אין] אדם רשאי לעמוד מהם להתפלל. ואילו הם. מתוך שיחה, מתוך שחוק, מתוך דברים בטלים. וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברי גנאי ולא מתוך דברי ריקנות, אלא מתוך דברי תורה והלכה. שכן מצינו בנביאים הראשונים, שהיו חותמין ומסיימין בדברי שבח ונחמות.

מפני ג' דברים גזרו חכמים שלא ילך אדם לחורבה. מפני חשד, מפני רוח רעה, ומפני המפלת. אמ' ר' [יוסף], פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל, ובא אליהו זכור לטוב וישב לי על הפתח ושמרני עד שסיימתי תפילתי. וכשבאתי לצאת שאלני שלום עליך ר'. השבתי לו, שלום עליך, ר' מורי. אמ' לי, מפני מה נכנסת לחורבה זו. אמרתי לו, להתפלל. אמר לי, מפני מה לא התפללת בדרך. אמרתי לו, יראתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים. אמ' לי, א"כ היה לך להתפלל תפילה קצרה. אמ' ר' יוסף, באותה [שעה] למדתי ממנו ג' דברים, למדתי שאין מתפללין בחורבה, ומתפללין בדרך, ומתפללין תפילה קצרה. אמ' לי, כלום שמעת מחורבה זו. אמרתי לו, שמעתי בת קול מפוצצת ואומרת ונוהמת כיונה, אוי לי שחרבתי את ביתי ושרפתי היכלי והגליתי בני לבין האומות. אמ' לי, חייך וחיי ראשך, כך היא צווחת בכל יום ג' פעמים.

שמעו דבר י"י החרידים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם. אחיכם אילו עמי הארץ, שנאיכם אילו בעלי מקרא, מנדיכם אילו אומות העולם.

ר' עזריה [ו]ר' יודה בר' סימון בשם ר' יהודה בר' אלעזר, על שלשה דברים נצטוו ישר' בכניסתן לארץ. לבנות להם בית הבחירה, ולהעמיד להם מלך, ולמחות את זכר עמלק, שנ' תמחה את זכר עמלק וגו'.

ד' דברים

ר' יודן בשם ר' שמואל בר נחמן ור' נחוניה בשם ר' קפרא, בזכות ד' דברים נגאלו ישר' ממצרים. שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, [ולא היה בהן לשון הרע], ולא היה בהם פרוץ ערוה. שלא שינו שמם, ראובן ושמעון מנחתין, ראובן ושמעון מסלקין. ולא שינו את לשונם, כי פי המדבר אליכם, בלשון הקודש היה מדבר. ושלא היה בהן לשון הרע, את מוצא שהיה הדבור מופקד אצלן כל שנים עשר חדש ולא נמצא אחד מהן שהלשין את חבירו. ושלא היה בהן פרוץ ערוה, תדע לך שהוא [כן], בן אחת היה במצרי' ופרסמה הכת', ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן.

ד' צריכין להודות. יורדי הים, והולכי מדברות, והיוצא מבית האיסורין, ומי שחלה ונתרפא. יורדי הים באניות מניין, שנ' יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים, המה ראו מעשי י"י ונפלאותיו במצולה, יודו לי"י חסדו ונפלאותיו לבני אדם. הולכי מדברות מניין, שנ' תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו, יודו לי"י חסדו וגו'. מי שיצא מבית האיסורין מניין, [שנ' יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק, יודו לה' חסדו וגו'. ומי שחלה ונתרפא מנין, שנא'] ישלח דברו וירפאם יודו לי"י חסדו וגו'. ר' אליעזר או', הודאות הללו אינן אמורות אלא כנגד גליותיהן של ישר'. תעו במדבר בישימון דרך, זו גלות עילם וחברותיה, [שנא'] כל אוכל תתעב נפשם. ויגיעו עד שערי מות, אילו יושבי ארץ ישר', שדומין לחולין. יושבי חשך וצלמות אסירי עוני וברזל, אילו יושבי כרכים, שהן דומין לאסורים. יורדי הים באניות, אילו יושבי רומי, שהם עושים מלאכה במים רבים.

ד' דברים צוה ר' יהודה בן בתירה מנציבין. אמר להן, הזהרו בחבורה, והזהרו בורידין כר' יהודה, והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, ומנעו את [בניכם מן ההגיון], והושיבו את בניכ' בין רגלי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדי', [והזהרו] בבני העניים, שמהם תצא תורה.

ד' דברים אמרו חכמים. אם יתכבד שק ויתלבן, תמצא דעת בנהלולים. אם יעל החמור בסולם, תמצא דעת בכובסים. ואם יגוז גדי בן אמו, תדור כלה בחמתה. ואם עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשי'.

ד' תלמידים היו לו לאליהו. מיכה, ויונה, עובדיה, ואלישע.

ד' דברים העושה אותן דמו בראשו. הנפנה בין דקל לכותל, ושנים שיושבין ודקל ביניהן, והשותה מים שאולים, והעובר על מים שפוכים.

ד' דברים מזכירים את העון. הפורש מדרך ארץ, ותפילה, ותענית, והיושב תחת פנה מרועעת.

ד' מידות טובות ניתנו לו לאדם. ואילו הן. חיים, תורה, צדק, וחסד.

ד' דברים נאמרו בפת. אין מניחין בשר חי על גבי הפת, ואין מניחין קערה על גבי הפת, ואין מוזגין לו כוס על גבי הפת, ואין מקנח ידיו בפת. ויש אומ', אף לא ישב על גבי הפת, מפני ביזוי אוכליה.

ד' דברים חייב אדם לומר בכל יום. ואילו הן. ברוך שלא עשאני בור, שאין בור ירא חטא, ברוך שלא עשאני עבד, שהעבדים חשובי' כבהמה, ברוך שלא עשאני אשה, שהאשה פטורה מן המצות, ברוך שלא עשאני גוי, שכל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו. ברכו את י"י המבור', ברוך י"י המבורך לעולם ועד. ברכי נפשי את י"י וגו'. כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך. מי כמוכה באלים י"י מי כמוך נאדר בקודש. קוה אל י"י חזק ויאמץ לבך וגו'. חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים אל י"י. ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם.

ד' דברים הן שאם עשאן אדם בעולם הזה אוכל מפירותיהן בעול' הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואילו הן. כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והכנסת אורחים, והבאת שלום שבין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם.

ד' תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפילה, תכף לנטילת ידים ברכה, תכף לתלמוד ברכה. נכנסת לו ברכה במעשה ידיו.

ד' סימנין הן. סימן לעבירה נגעים והדרוקן, סימן לשנאת חנם רקב, סימן לנבלות פה אסכרא, סימן לגסות הרוח עניות.

ד' דברים קשים לכשפים. הנכנס לבית הכסא ומקנח בחרס, והאוכל ירק מאגודה שהיא קשורה, והעולה מן הנהר כשהוא טובל ואינו שוטף רגליו במים, וההורג כינה על גבי כרעי המטה.